רכישת זכויות במקרקעין לאזרחים זרים

בעבר, משרדנו הסביר לגבי הקשיים הכרוכים ברכישת זכויות במקרקעין בישראל לאזרחים זרים. רוב הקרקע מחוץ לערים הגדולות (בעיקר תל אביב וירושלים) היא בידי המדינה. לרוב, קל יותר לאזרח זר לרכוש דירה או בית אך לא את הקרקע עליה עומדים, או לתת לחברה ישראלית לרכוש את הקרקע בעבורה ולהשתמש בה באמצעות החברה. אבל באלו תנאים יכול אזרח זר לרכוש בעלות (או שכירות לתקופה מעל 5 שנים) על קרקע בישראל, בייחוד קרקע שאינה פרטית?

שוק הנדל"ן הישראלי הוא מסלול השקעה רווחי ויציב, בעיקר עקב המחסור בדיור בערים הגדולות והעלייה המתמדת במחירים. עם זאת, הן ממניעים ציוניים והם ממניעים כלכליים, אפשרויות ההשקעה של אזרחים זרים בנדל"ן בישראל מוגבלת.

כל זר, רשאי, כאדם פרטי אך לא כחברה, לקנות דירה (או "יחידת מגורים") אחת ויחידה בישראל. מובן שרכישה זו לא תאפשר מסחר בנדל"ן בהיקף רב או השכרת מספר דירות באופן אקטיבי. מאידך, הדבר כן עוזר לצור בעיה של "דירות רפאים". מנגד, אין לזר אפשרות לרכוש יחידת מקרקעין אחת ויחידה אשר נמצאת בבעלות המדינה ללא אישור מיוחד.

במאמר זה תקבלו פרוש ממצא של לשון החוק בנושא מעו"ד של משרדנו, אשר מתמחה בנושאי הגירה ועזרה לאזרחים זרים לפעול בישראל, כולל השקעת אזרחים זרים בתחום הנדל"ן הישראלי.

מיהו בעצם אזרח זר?

על פניו, נראה שמדובר בשאלה מובנת מעליה – אזרח זר הוא מי שאינו אזרח ישראלי. אך במידה ונתעמק בלשון חוק מקרקעי ישראל, נמצא שמדובר במי שאינו אזרח או תושב ישראל – תושבי קבע יכולים לרכוש מקרקעין ככל ישראלי אחר – ושאינו זכאי עלייה לפי חוק השבות.

זכאי עלייה מקבלים אזרחות ישראלית מיד לאחר אישור הזכאות והנחיתה בישראל. אך חוק המקרקעין מיטיב עימם ומאפשר להם לרכוש מקרקעין מבלי לממש את זכאותם לעלייה.

כלומר, זכאי עלייה אשר נמצא בישראל כתייר, כבעל אשרת א1 לזכאי עלייה, או אם כל אשרה אחרת, רשאי לרכוש מקרקעין בישראל.

ניתן אף להתחיל בהליך רכישת הקרקע בעוד הרוכש נמצא בחו"ל, למרות שההליך יהיה מסובך יותר, ויכול לעלות יותר (ראו את המאמר שלנו על רכישת דירה לתושבי חוץ  לפרטים נוספים).

כפי שציינו מעלה, גם תאגיד או חברה אשר שולטים בה או פועלים בשמה ישראלים או זכאי שבות יכולה לרכוש מקרקעין, גם אם החברה מקבלת הוראות מאזרח זרה או חברה זרה.

האם זר יכול לרכוש מקרקעין בישראל באופן ישיר?

אז ישראלים וזכאי שבות יכולים לרכוש קרקע, אף לפי הוראותיו של אזרח זר. אך האם הזר יכול לרכוש מקרקעין באופן ישיר?

כן, בכפוף למספר רב של אישורים – של יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל (בהמלצת ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל) ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ.

קבלת האישור כרוכה בשיקולי טובת הציבור וביטחונו, מאפייני, גודל, מיקום ומטרת הקרקע אותה מבקש הזר לקנות, זיקת הזר לישראל ועוד. מקרה ספציפי הוא מוסדות זרים שהם בעלי זיקה לארגונים דתיים המבקשים לקנות קרקע בישראל

במקרה זה, מנהל המקרקעין יבקש את חוות דעתם של שרי הדתות, החינוך, התרבות, הביטחון, המשפטים, והחוץ, בהתאם לייעוד הקרקע (לדוגמא, שר התעשייה בנוגע לקרקע שייעודה מסחר, תעשייה או מלאכה, שר התיירות לקרקע שייעודה לבניית מלון).

אלו קרקעות לא יוכל זר לרכוש בכל מקרה?

קרקעות המשמשות לחקלאות וקרקעות המשמשות לצרכים ביטחוניים או אסטרטגיים. בעוד שקרקעות המשמשות לצרכי חקלאות בד"כ מובנות מעליהן – שדות חרושים, מטעי עצים וכדומה – קרקע המשמשת לצרכים ביטחוניים לאו דווקא יושב עליה בסיס צבאי או כור טקסטיל. יש טעם לפעול לבדיקת סיווג הקרקע לפני תחילת הפעילות לרכישתה.

צרו קשר עם עורך דין מומחה נדל"ן

כמו שניתן לראות, רכישת זכויות במקרקעין לאזרחים זרים היא מסובכת אף יותר מעסקת נדל"ן רגילה. במידה וברצונכם לקנות או למכור נדל"ן בארץ הקודש, צרו קשר עם עורך דין מקרקעין ממשרדנו. למשרד סניפים בירושלים ובתל אביב, עובדי המשרד דוברים שלל שפות, כולל אנגלית, צרפתית, רוסית וגרמנית, ואנו נשמח לסייע בכל שלבי הליך עסקת מקרקעין או נדל"ן.

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il